אור ברסלב

רש"י על מלכים א· רש״י

פרק כ

פרק יט

פסוק ה

כִּי שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ וְגוֹ' לִי תִתֵּן. יָדַעְתִּי כִּי תִתְּנֵם לִי, אֲבָל אַחֶרֶת אֲנִי גּוֹזֵר עָלֶיךָ.

פסוק ו

כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקְחוּ. וַהֲלֹא כָּל הָרִאשׁוֹנִים דִּבְרֵי חֶמְדָּה הֵם, אֶלָּא מַהוּ מַחְמַד עֵינֶיךָ, חֶמְדָּה מִתּוֹךְ חֶמְדָּה, זֶה סֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רַב, אָמַר אַחְאָב בְּלִבּוֹ, דָּבָר גָּדוֹל זֶה מְבַקֵּשׁ, אֵין זֶה שֶׁלִּי לְבַדִּי, שֶׁל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הִיא, לְפִיכָךְ: וַיִּקְרָא לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ מְכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה.

פסוק י

אִם יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים וְגוֹ'. (תַּרְגּוּם:) לְמֵיסַב בִּשְׁעוֹלֵי פַרְסַת רַגְלֵי עַמָּא דְעִמִּי, עָפָר שֶׁנִּדְבַּק בְּפַרְסַת רַגְלַיִם.

לִשְׁעָלִים. לְשׁוֹן מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, וְכֵן: בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים; וְכֵן: מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, שֶׁדָּרַךְ בְּיַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר דָּרַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ.

אִם יִשְׂפֹּק. אִם יֵשׁ דַּי.

פסוק יא

דַּבְּרוּ אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. (תַּרְגּוּם:) אֱמַרוּ לֵהּ, לָא יִשְׁתַּבַּח דְּמִזְדְּרֵז וְנָחִית בִּקְרָבָא, כִּגְבָר דְּנַצַּח וְסָלִיק מִנַּהּ. אַל יִתְהַלֵּל הַחוֹגֵר חַרְבּוֹ לָרֶדֶת לַמִּלְחָמָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יְנַצַּח אִם לָאו.

כִּמְפַתֵּחַ. חֲגוֹרַת חַרְבּוֹ, שֶׁעָלָה כְּבָר מִן הַמִּלְחָמָה וְנִצַּח, כָּךְ אֵין לַאֲדוֹנֵיכֶם לְהִתְהַלֵּל בִּדְבַר הֶעָתִיד.

פסוק יב

שִׂימוּ. כְּלֵי הַמָּצוֹר עַל הָעִיר.

פסוק יג

נָבִיא אֶחָד. הוּא מִיכַיְהוּ בֶּן יִמְלָה.

פסוק יד

בְּנַעֲרֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת. הֵם בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁהָיוּ כָּל הַשָּׂרִים שֶׁל שְׁאָר הָאֻמּוֹת נוֹתְנִים בְּנֵיהֶם תַּחַת יָדוֹ עֲרֵבִים, שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בוֹ.

מִי יֶאְסֹר הַמִּלְחָמָה. יַעֲרֹךְ לְצַוּוֹת אוֹתָהּ.

אָתָּה. צֵא אַתָּה תְּחִלָּה וְכֹה תְמִיתֶנּוּ (וְעַתָּה תָּרִיעוּ).

פסוק טו

שִׁבְעַת אֲלָפִים. אוֹמֵר אֲנִי, הֵם שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם: כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל שִׁבְעַת אֲלָפִים.

פסוק טז

בַּסֻּכּוֹת. שֶׁעָשׂוּ לָהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה.

פסוק כב

לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה. (תַּרְגּוּם:) לִזְמַן סוֹפָא דְּשַׁתָּא.

פסוק כד

וְשִׂים פָּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם. מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא יְהוּ מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה, יִתְּנוּ לֵב לְהִתְחַזֵּק, כְּדֵי לִמְצֹא חֵן.

פסוק כה

אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם. כְּלוֹמַר, וְתִרְאֶה אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם.

פסוק כז

וְכָלְכְּלוּ. פַּרְנָסַת צֵדָה לַמִּלְחָמָה הִצְטַיְּדוּ, הֵם כְּלֵי זַיִן וְכָל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה.

וְכָלְכְּלוּ. נִתְכַּלְכְּלוּ.

כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים. קְבוּצֵי עִזִּים, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ בִּלְשׁוֹן גִּלּוּי, כְּמוֹ: מַחְשׂוֹף הַלָּבָן: חֶשְׂפִּי שׁוֹבֶל, וּלְשׁוֹן גִּלּוּי נוֹפֵל עַל עֶדְרֵי עִזִּים, כְּמוֹ: שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד, כְּשֶׁיּוֹרְדִין מִן הָהָר, נִתְגַּלֶּה הָהָר.

פסוק כח

וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, צָרִיךְ לִדְרשׁ. אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה, אָמַר לוֹ וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה בְּיָדֶךָ, אֲמִירָה שְׁנִיָּה, אִם יִפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדְךָ אַל תַחֲמֹל עָלָיו, לְפִיכָךְ כְּשֶׁחָמַל עָלָיו אָמַר לוֹ: יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְגוֹ'.

פסוק לג

יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ. יְנַחֲשׁוּ לְשׁוֹן מְנַחֵשׁ, אָמְרוּ כֵּיוָן שֶׁנָּפְלוּ דִּבְרֵי שָׁלוֹם בְּפִיו אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, סִימָן טוֹב הוּא זֶה, וַיְמַהֲרוּ לְהַחֲזִיק הַדָּבָר.

וַיַּחְלְטוּ. לְשׁוֹן: צְמִיתוּת, כָּרְתוּ הַדָּבָר מִפִּיו שֶׁלֹּא יַחֲזֹר בּוֹ, וְהַהֵ"א שֶׁל הֲמִמֶּנּוּ נוֹטֶה בְּמָסֹרֶת לִשְׁתֵּי הַתֵּבוֹת, כְּאִלּוּ נִכְתַּב וַיַּחְלְטוּהָ מִמֶּנּוּ, אִם מִמֶּנּוּ יֵצֵא הַדָּבָר בְּכַוָּנַת הַלֵּב.

פסוק לד

וַיֹּאמֶר אֵלָיו. בֶּן הֲדַד, הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ עָמְרִי, אָשִׁיב לְךָ.

וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק. וּתְהִי מוֹשֵׁל בָּהּ, וְהִיא רֹאשׁ לְמַלְכוּתִי.

כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן. עִירְךָ עַל כָּרְחֲךָ, וְכָל זֶה הָיָה אוֹמֵר מִיִּרְאָה, אָמַר לוֹ אַחְאָב, וַאֲנִי בַּבְּרִית הַזֹּאת אֲשַׁלְּחֶךָּ.

פסוק לה

הַכֵּנִי נָא. סִימָן זֶה רַע עַל אַחְאָב, שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא עַל פִּי הַגְּבוּרָה לְהַכּוֹת אֶת בֶּן הֲדַד וְלֹא הִכָּהוּ. וְאַף זֶה שֶׁאָמַר לוֹ הַנָּבִיא בִּדְבַר ה' הַכֵּנִי, וְלֹא הִכָּהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרַע מִזֶּה, יִפָּרַע מֵאַחְאָב.

בִּדְבַר ה'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר שֶׁתַּכֶּה אוֹתִי.

פסוק לז

וּפָצֹע. מַכַּת חַבּוּרָה.

פסוק לח

וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר. שִׁנָּה אֶת מַעְפָּרְתּוֹ שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ, כָּל שִׁנּוּי בְּגָדִים הוּא לְשׁוֹן חִפּוּשׂ.

בָּאֲפֵר. תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: בְּמַעֲפָרָא, הוּא סוּדָר.

פסוק לט

וְהִנֵּה אִישׁ סָר. מִן הַדֶּרֶךְ אֵלַי.

וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ. שָׁבוּי מִן הַמִּלְחָמָה.

אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד. אִם יִבְרַח, לְשׁוֹן: לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ, לְשׁוֹן חִסָּרוֹן.

פסוק מ

וְהוּא אֵינֶנּוּ. בָּרַח לוֹ.

אַתָּה חָרַצְתָּ. אוֹ נֶפֶשׁ, אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף.

פסוק מב

אִישׁ חֶרְמִי. אִישׁ מִלְחַמְתִּי, לְשׁוֹן חֵירוּם, וּלְשׁוֹן חֵירוּם נוֹפֵל בְּמִלְחָמָה, וְכֵן: עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לְךָ עַד שֶׁנָּפַל בְּיָדְךָ.

פסוק מג

סָר וְזָעֵף. (תַּרְגּוּם:) נְסִיס וְדַוָּי, רוּחוֹ סָרָה מִמֶּנּוּ.

תוכן העניינים

רש"י על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה