רש"י על מלכים א· רש״י
פרק יט · פסוק יב
אֵשׁ. (תַּרְגּוּם:) מַשִּׁרְיַת מַלְאֲכֵי אֶשָּׁתָא.
קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. (תַּרְגּוּם:) קָל דִּמְשַׁבְּחִין בַּחֲשַׁאי, אֲבָל בִּנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמֵר: דְּמָמָה וְקוֹל אֶשְׁמַע, דְּמָמָה הָיְתָה לְשַׁבֵּחַ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי קוֹל הַבָּא מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה, דטינטישמנ"ט בְּלַעַ"ז (הֵד), וְאֵין שׁוֹמְעִין הַקּוֹל מַמָּשׁ.