רש"י על מלכים א· רש״י
פרק יח
פסוק ד
וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל. לְהַגִּיד בָּא אֵיךְ הָיָה עוֹבַדְיָהוּ יָרֵא אֶת ה'.
חֲמִשִּׁים אִישׁ בִּמְעָרָה אַחַת. וַחֲמִשִּׁים אִישׁ בִּמְעָרָה אַחֶרֶת.
פסוק ה
וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה. לֹא תִכָּרֵת כָּל בְּהֶמְתֵּנוּ מִמֶּנּוּ.
פסוק ט
לַהֲמִיתֵנִי. כְּמוֹ שֶׁמְּפָרֵשׁ וְאוֹמֵר: וְרוּחַ ה' יִשָּׂאֲךָ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדַע.
פסוק י
כִּי לֹא יִמְצָאֶכָּה. שֶׁאֵין הָעָם יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתְךָ.
פסוק כא
שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. שְׁתֵּי הַמַּחֲשָׁבוֹת, שֶׁאֵינְכֶם מְבִינִים לְהַכְרִיעַ מִי הָאֱלֹהִים.
וְאִם הַבַּעַל. הָאֱלֹהִים, לְכוּ אַחֲרָיו.
וְלֹא עָנוּ הָעָם אוֹתוֹ דָּבָר. שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין לְהַבְחִין.
פסוק כו
אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם. שֶׁהָיָה נִשְׁמַט מֵהֶם, שֶׁלֹּא יִקָּרֵב לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּבָרַח לוֹ תַּחַת כְּנָפָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ, אָמַר לוֹ: לֵךְ, בִּשְׁנֵיכֶם יִתְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם.
וַיִּפְסְחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְאִשְׁתַּטּוּ, הָיוּ מְרַקְּדִין כְּמִשְׁפָּטָן עַל מִזְבְּחוֹתָם.
וַיִּפְסְחוּ. כְּמוֹ וַיִּפְסְעוּ.
פסוק כז
כִּי אֱלֹהִים הוּא. (תַּרְגּוּם:) אֲרֵי אַתּוּן אָמְרִין דַּחֲלָא הוּא.
כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ. שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ דָּבָר עִם יוֹעֲצָיו עַכְשָׁיו, אוֹ מַשִּׂיג וְרוֹדֵף הוּא עַכְשָׁיו בַּמִּלְחָמָה.
וְכִי דֶרֶךְ לוֹ. לְבֵית הַכִּסֵּא.
פסוק כח
וַיִּתְגֹּדְדוּ. לְשׁוֹן שְׂרִיטָה בִּכְלִי, וְכֵן הָיָה נִימוּסֵיהֶן.
פסוק כט
וַיִּתְנַבְּאוּ. (תַּרְגּוּם:) וְאִשְׁתַּטִּיאוּ.
פסוק ל
וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְהִזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מִזְבַּח ה' עוֹלֶה עַל לִבָּם וְשָׁגוּר בְּפִיהֶם, שֶׁהָיָה הָרוּס וְנִפְגָּר וּבָטֵל שְׁמוֹ וְהַזְכָּרָתוֹ מִפִּי כָּל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כָּךְ שָׁמַעְתִּי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁשָּׁאוּל בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: וַיַּצֵּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָרְסוּ כָּל הַמִּזְבְּחוֹת וְהַבָּמוֹת שֶׁבְּאַרְצָם שֶׁנַּעֲשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבָנָה אֵלִיָּהוּ מִזְבֵּחַ זֶה שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהָיָה הָרוּס.
פסוק לא
אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן, לְפִי שֶׁבְּיוֹם שֶׁנִּגְלְתָה שְׁכִינָה עַל יַעֲקֹב בְּבֵית אֵל וּקְרָאוֹ יִשְׂרָאֵל, בּוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ: גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהִקָּהֵל כִּשְׁאָר עַמִּים, וְלִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לְהַקְטִיר עָלָיו בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, וַאֲנִי מִתְרַצֶּה בַדָּבָר, בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.
פסוק לב
תְּעָלָה. פושאד"ו בְּלַעַ"ז (חֲפִירָה).
כְּבֵית סָאתַיִם. רָחְבּוֹ בֵּית סָאתַיִם, מֵאָה עַל חֲמִשִּׁים, כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.
פסוק לד
כַּדִּים מַיִם. לְהַגְדִּיל אֶת הַנֵּס.
וְיִצְקוּ. אֱלִישָׁע (יָצַק) עַל יָדָיו, וְנַעֲשׂוּ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמַעְיָנוֹת וְנִתְמַלְּאָה הַתְּעָלָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, וְנַעֲשָׂה נֵס בַּמַּיִם עַל יָדָיו, רָאוּי הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה הַנֵּס בַּמַּיִם עַל יָדָיו.
פסוק לו
וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי. שֶׁהִקְרַבְתִּי בַּבָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת.
פסוק לז
עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי. עֲנֵנִי בָּאֵשׁ, עֲנֵנִי בַּמָּטָר, כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: עֲנֵנִי בָּאֵשׁ (וּבַמַּיִם), עֲנֵנִי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵם.
וְיֵדְעוּ וְגוֹ' כִּי אַתָּה ה' וַאֲנִי עַבְדֶּךָ. וּכְשֶׁתִּשְׁלָחֵנִי לְבַשְּׂרָם לֶעָתִיד לָבֹא, יַאֲמִינוּ בִּי אִם הַיּוֹם תַּעֲנֵנִי.
וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם. נָתַתָּ לָהֶם מָקוֹם לָסוּר מֵאַחֲרֶיךָ, וּבְיָדְךָ הָיָה לְהָכִין לְבָבָם אֵלֶיךָ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אִם לֹא תַּעֲנֵנִי, אַף אֲנִי אֶהְיֶה כּוֹפֵר וְאוֹמֵר, אַתָּה הֲסִבּוֹתָ אֶת לִבָּם, וְכֵן אָמַר משֶׁה: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה, אַף אֲנִי כּוֹפֵר וְאוֹמֵר, לֹא ה' שְׁלָחַנִי לְדַבֵּר אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְכָךְ אָמַר מִיכַיְהוּ: אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, לֹא דִּבֵּר ה' בִּי.
פסוק לט
ה' הוּא הָאֱלֹהִים. וְלֹא הַבַּעַל הָאֱלֹהִים.
פסוק מב
וַיִּגְהַר אַרְצָה. (תַּרְגּוּם:) וּגְחִין לְאַרְעָא, לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים.
פסוק מג
דֶּרֶךְ יָם. אִם תִּרְאֶה עָנָן עוֹלֶה מִן הַיָּם.
פסוק מד
אֱסֹר וָרֵד. אֱסֹר מַרְכְּבוֹתֶיךָ וְרֵד מַהֵר הַכַּרְמֶל לָשׁוּב לְבֵיתְךָ, פֶּן יִדְחַק אוֹתְךָ הַגֶּשֶׁם בַּדֶּרֶךְ.
פסוק מה
עַד כֹּה וְעַד כֹּה. בְּתוֹךְ שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וּבְתוֹךְ שֶׁאָסַר הַמֶּרְכָּבָה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ.
פסוק מו
וְיַד ה'. (תַּרְגּוּם:) רוּחַ גְּבוּרָה מִן קֳדָם ה', נִתְלַבֵּשׁ כֹּחַ לָרוּץ לִפְנֵי הַמֶּרְכָּבָה בְּרַגְלָיו, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחְאָב יְחִידִי, שֶׁחָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת.
וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו. כְּמוֹ וַיֶּאֱזֹר, וְאֵין לוֹ דִמְיוֹן, וְאַף הוּא לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמֵּד לְשׁוֹן זֵרוּז, נִזְדָּרֵז כְּגִבּוֹר.