רש"י על מלכים א· רש״י
פרק י
פסוק ה
וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה'. דֶּרֶךְ מָבוֹא שֶׁהֵכִין מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה עוֹלֶה בוֹ לְבֵית ה'.
פסוק יא
עֲצֵי אַלְמֻגִּים. קוריי"ל בְּלַעַ"ז (אַלְמוֹגִים).
פסוק יב
מִסְעָד לְבֵית ה'. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: מְסִלּוֹת לְבֵית ה', לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, הַמִּסְעָד הַזֶּה לְשׁוֹן רִצְפָּה.
לַשָּׁרִים. לִבְנֵי לֵוִי.
פסוק יג
נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא. נְתִינָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לִמּוּד חָכְמָה.
כָּל חֶפְצָהּ. (בָּא אֵלֶיהָ וְנוֹלַד מִמֶּנָּה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְהֶחֱרִיב הַבַּיִת שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים בְּחֵלֶק כָּל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, מֵהָאֲרִ"י זַ"ל). מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ. מַתָּנוֹת וּמִגְדָּנוֹת הַמְּצוּיִין כָּאן וְאֵינָם מְצוּיִין בִּמְקוֹמָהּ.
פסוק יד
שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. חִירָם נָתַן לוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וּמַלְכַּת שְׁבָא מֵאָה וְעֶשְׂרִים, וָאֳנִי תַּרְשִׁישׁ הֵבִיאָה מֵאוֹפִיר אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, וְהַשִּׁשָּׁה לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: שֶׁהֵבִיאוּ מֵאוֹפִיר אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְאֵין מוֹנֶה שָׁם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁל חִירָם, וְיֵשׁ לְתַקֵּן הַמִּקְרָא, שֶׁהַשְּׁלשִׁים הַיְתֵרִים הָיוּ מִן הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁל חִירָם, שֶׁהֲרֵי עַבְדֵי חִירָם הָיוּ שָׁם עִם עֲבָדָיו.
פסוק טו
לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים. שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לוֹ הַסּוֹחֲרִים הַתָּרִים בָּאָרֶץ לִסְחוֹרָה.
הָרֹכְלִים. מוֹכְרֵי בְּשָׂמִים, וּמוֹלִיכִין אוֹתָם מֵעִיר לְעִיר.
וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְכָל מַלְכֵי סוּמְכְוָתָא, לְשׁוֹן עֲרֻבָּה, הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ בַעֲרֻבָּתָן וְסוֹמְכִין עָלָיו, גאראנטיא"ה בְּלַעַ"ז (מִלְשׁוֹן עַרְבוּת).
פסוק טז
צִנָּה. מַקֶּפֶת אֶת הָאָדָם מִשְּׁלשָׁה רוּחוֹתָיו, וְהוּא שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר תְּהִלִּים: כַּצִּנָּה רָצוֹן תַעְטְרֶנּוּ.
שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב. וְהוּא שֵׁשׁ מָנִים, שֶׁהַזָּהָב הוּא הַדִּינָר.
פסוק יז
זָהָב שָׁחוּט. הוּא רַךְ וְנוֹחַ לְהֵרָקַע.
פסוק יח
זָהָב מוּפָז. מַבְהִיק כְּמַרְגָּלִית.
פסוק יט
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת. מַדְרֵגוֹת לַעֲלוֹת בּוֹ, וְרֹאשׁ הַכִּסֵּא הָיָה עָגֹל, מְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ.
מֵאַחֲרָיו. תִּקּוּן הַכִּסֵּא הָיָה רָחָב, וְהַמַּעֲלוֹת הָיוּ לְצַד פָּנָיו, וּלְצַד רְחָבָה לְצַד אַחֲרָיו הָיָה הַמּוֹשָׁב גָּבוֹהַּ מִן הַכִּסֵּא מָקוֹם עָגֹל.
וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה. לִסְמֹךְ זְרוֹעוֹתָיו עֲלֵיהֶם, כְּמִין מַקְלוֹת זָהָב מִפֵּאָה לְפֵאָה, פְּשׁוּטִין לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת. שֶׁל זָהָב, וְכָל צוּרַת הַכִּסֵּא מְפֹרֶשֶׁת בְּאַגָּדַת מְגִלַּת אֶסְתֵּר.
פסוק כא
אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב. אֵין כֶּסֶף בְּאֶחָד מֵהֶם, כִּי לֹא נֶחְשָׁב.
פסוק כב
אֳנִי תַרְשִׁישׁ. (תַּרְגּוּם:) סְפִינַת אַפְרִיקָא.
שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים. (תַּרְגּוּם:) שֵׁן דְּפִיל וְקוֹפִין וְטַוָּסִין.
פסוק כה
וְנֵשֶׁק. כְּלֵי זַיִן.
פסוק כו
אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כָּתוּב: אֶלֶף (וּשְׁבַע) [וְאַרְבַּע] מֵאוֹת. וְאוֹמֵר אֲנִי, אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּעָרֵי הָרֶכֶב הָיוּ, וְהַשְּׁלשׁ מֵאוֹת עִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב, וְעִם הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹד רֶכֶב אֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם. וְכָאן כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב, וְעִם הַמֶּלֶךְ הָיוּ מִקְצָתָן בִּירוּשָׁלַיִם.
וַיַּנְחֵם. וַיְנַהֲלֵם.
פסוק כז
כַּאֲבָנִים. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר 'לִמְאוּמָה'. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: כָּאן קֹדֶם שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, כָּאן לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה.
פסוק כח
וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. הָיָה מִמִּצְרַיִם.
וּמִקְוֵה. אֲסֵפַת סוֹחֲרֵי הַסּוּסִים בְּמִצְרַיִם, סוֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיוּ קוֹנִין אוֹתָם בִּמְחִיר מִמִּצְרַיִם מִן הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יוֹצִיא אָדָם סוּס מִשָּׁם, אֶלָּא עַל יָדָם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי. וּלְכָךְ נָקוּד עַל 'וּמִקְוֵה' טַעַם זָקֵ"ף גָּדוֹל, לִלְמֹד שֶׁהַתֵּבָה עוֹמֶדֶת בְּעַצְמָהּ, וְאֵינָהּ דְּבוּקָה לְאַחֲרֶיהָ.
פסוק כט
וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה. לָמַדְנוּ שֶׁהַמֶּרְכָּבָה בְּאַרְבַּע סוּסִים, וְכֵן בַּדָּמִים הַלָּלוּ לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם.
בְּיָדָם. שֶׁל סוֹחֲרֵי שְׁלֹמֹה, יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם.