אור ברסלב

רש"י על מלכים א· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק א

נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

מֵעִיר דָּוִד. שֶׁנְּתָנוֹ שָׁם דָּוִד כְּשֶׁהֱבִיאוֹ מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם.

פסוק ב

בְּיֶרַח הָאֵתָנִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: בְּיַרְחָא דְּעַתִּיקַיָּא דְּקָרַן לֵהּ יַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַגָּא וּכְעָן הוּא יַרְחָא שְׁבִיעָאָה, מִשֶּׁנִּתְּנָה תוֹרָה וּכְתִיב בְּנִיסָן שֶׁהוּא רֹאשׁ חֳדָשִׁים, נִקְרָא תִּשְׁרֵי שְׁבִיעִי.

פסוק ד

וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁעָשָׂה משֶׁה, וּגְנָזוֹ שְׁלֹמֹה מִשֶּׁנִּבְנָה בַּיִת רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (יג א).

אֲשֶׁר בָּאֹהֶל. אֲשֶׁר נָטָה דָּוִד לָאָרוֹן.

פסוק ו

כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. אוֹתָן שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הָעוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם בַּקַּרְקַע, וְאֵין אֵלּוּ כְּרוּבִים שֶׁל כַּפֹּרֶת שֶׁעַל הָאָרוֹן.

פסוק ז

אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן. מִקִּיר אֶל קִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה בָּעִנְיָן.

פסוק ח

וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים. בַּפָּרֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הַפֶּתַח בָּאַמָּה טְרַקְסִין, יָכוֹל יִהְיוּ מְקָרְעִין בָּהּ וְיוֹצְאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה, הָא כֵּיצַד, דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין כְּעֵין שְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּין שָׁדַי יָלִין.

פסוק י

בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ. הַכֹּהֲנִים שֶׁנָּשְׂאוּ הָאָרוֹן בַּדְּבִיר, כְּשֶׁיָּצְאוּ שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּהֵיכָל.

פסוק יב

אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. כְּשֶׁרָאָה הֶעָנָן, אָמַר: עַתָּה רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בַּבַּיִת שֶׁבָּנִיתִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הִבְטִיחַ לָבֹא וְלִשְׁכֹּן בּוֹ מִתּוֹךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, וְהֵיכָן אָמַר: כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת, כָּךְ שְׁנוּיָה בַּסִּפְרִי.

פסוק יג

לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. שֶׁמִּשֶּׁנִּבְחֲרָה, לֹא הֻתָּרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר.

פסוק טו

אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו. שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן שֶׁיִּבְנֶה בַּיִת.

וּבְיָדוֹ מִלֵּא. קִיֵּם אֶת דְּבָרוֹ בְּיָדוֹ הַטּוֹבָה.

פסוק טז

מִן הַיּוֹם וְגוֹ'. אֶת זֶה דִּבֵּר אֶל דָּוִד אָבִי.

פסוק כב

וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה'. כְּתִיב: כִּי עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחשֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה וְגוֹ', וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל בִּרְכָּיו.

פסוק כג

שֹׁמֵר הַבְּרִית. מַמְתִּין וְגוֹנֵז לִשְׁמֹר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ.

פסוק כד

אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ. לְשׁוֹן אֲמָנַת הַבְטָחָה.

פסוק כז

הַאֻמְנָם. לְשׁוֹן תֵּימָהּ.

לֹא יְכַלְכְּלוּךָ. לֹא יְכִילוּךָ.

פסוק לא

אֲשֶׁר יֶחֶטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ. בּוֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ.

וְנָשָׁא בוֹ אָלָה. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ.

וְנָשָׁא בוֹ. לְשׁוֹן נוֹשֶׁה.

וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ. וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'.

פסוק לב

לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְגוֹ'.

וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק. וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע, כָּךְ נִדְרַשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה.

פסוק לג

וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ. שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה.

פסוק לה

כִּי תַעֲנֵם. לְמַעַן תַּעֲנֵם, 'כִּי' מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן 'אֲשֶׁר'.

פסוק לז

יֵרָקוֹן. שֶׁהַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בַּקָּנֶה לַעֲשׂוֹת שִׁבֹּלֶת.

פסוק מג

כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. וּבְיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכִּיר בְּהַקָּבָּ"ה, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ, וְאִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, תּוֹלֶה אֶת הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ וּבְחֶטְאוֹ, אֲבָל עוֹבֵד גִּלּוּלִים קוֹרֵא תִּגָּר, וְאוֹמֵר: בַּיִת שֶׁשְּׁמוֹ הוֹלֵךְ לְסוֹף הָעוֹלָם, נִתְיַגַּעְתִּי לְכַמָּה דְּרָכִים וּבָאתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ, וְלֹא מָצָאתִי בּוֹ מַמָּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, לְפִיכָךְ כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, אֲבָל יִשְׂרָאֵל, אִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא מַשְׁחִית בְּמָמוֹנוֹ אֶת חֲבֵרוֹ, אַל תִּתֵּן לוֹ.

פסוק מד

דֶּרֶךְ הָעִיר. פּוֹנִים לְצַד יְרוּשָׁלַיִם.

פסוק מה

וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם. נִקְמָתָם בְּאוֹיְבֵיהֶם.

פסוק נא

כּוּר הַבַּרְזֶל. הַחֶרֶס שֶׁמְּזַקְּקִין בּוֹ זָהָב, קָרוּי כּוּר.

פסוק נו

כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר. וְהֵיכָן דִּבֵּר: וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אוֹיְבֵיכֶם.

פסוק נט

לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ. לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָם מִיַּד הָאוֹיֵב.

פסוק סד

אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר. דְּבָרִים כִּכְתָבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. קִדֵּשׁ אֶת רִצְפַּת הָעֲזָרָה בִּקְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ, לְהַקְטִיר עַל הָרִצְפָּה.

כִּי מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת. מִזְבַּח הָאֲבָנִים שֶׁעָשָׂה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת.

קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה. שֶׁהִרְבּוּ לְהָבִיא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֶלֶף עוֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה משֶׁה, וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, זֶה שֶׁל אֲבָנִים גָּדוֹל מִשֶּׁל משֶׁה, שֶׁמִּזְבַּח משֶׁה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה, וְזֶהוּ הָיָה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, הֲרֵי שֶׁל שְׁלֹמֹה חֲמֵשׁ מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ כְּשֶׁל משֶׁה, אִם כֵּן מַהוּ: קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר, שֶׁקָּבַע בּוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁל אֲבָנִים מְחֻבָּר בָּרִצְפָּה.

קָטֹן מֵהָכִיל. בְּשֶׁל משֶׁה הוּא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: נַנָּס פְּלוֹנִי וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.

פסוק סה

מִלְּבוֹא חֲמָת. שֶׁהִיא בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עַד נַחַל מִצְרַיִם. שֶׁהִיא כְּנֶגְדּוֹ בִּדְרוֹמָהּ, בְּאֵלֶּה מַסְעֵי.

שִׁבְעַת יָמִים. שֶׁל חִנּוּךְ.

וְשִׁבְעַת יָמִים. חַג הַסֻּכּוֹת, נִמְצָא שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

פסוק סו

לְדָוִד עַבְדּוֹ. לְהוֹדִיעַ שֶׁמָּחַל לוֹ עֲוֹנוֹתָיו, כִּדְאִיתָא בְּמוֹעֵד קָטָן: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה.

וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. שֶׁמָּחַל לָהֶם עַל עֲוֹן יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְיָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: כֻלְּכֶם מְזֻמָּנִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

תוכן העניינים

רש"י על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה