רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ז · פסוק כז
וְשָׁלשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ. שֶׁל מְכוֹנָה, לְבַד קוֹמַת הָאוֹפַן (פֵּרוּשׁ: חוּץ מִן הַכַּן גּוּפָהּ) שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, אַמָּה וַחֲצִי אַמָּה, וְגֹבַהּ הַמְּכוֹנָה אַמָּה וָחֵצִי (אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ וְגוֹ') הָאַמָּה גֹּבַהּ הָיְתָה מְרֻבַּעַת, אֲבָל חֲצִי הָאַמָּה הָיְתָה עֲגֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב.