רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ז · פסוק ה
וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזֹת. שֶׁסְּתָם מִקִּירַת מְלָכִים עָשׂוּי פְּתָחִים פְּתָחִים, מִפְּנֵי הָאֲוִיר, וּלְכָךְ קְרָאוֹ בֵּית יַעַר, שֶׁדּוֹמֶה לְיַעַר.
רְבֻעִים שָׁקֶף. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מְרַבְּעִין וַחֲפָן כְּלֵנְסָא. וּמְחֻפִּין הָיוּ הַפְּתָחִים בִּנְסָרִים דַּקִּין רִבּוּעִין הָיוּ כִּשְׁאָר פִּתְחֵי בָּתִּים, וְלֹא עֲשׂוּיִין כִּפָּה כְּעֵין פִּתְחֵי אוּלָם.
וּמוּל מֶחֱזָה. וּמוּל שֶׁל מֶחֱזָה, מֵסֵב לִקְרַאת מֶחֱזָה הָאַחֶרֶת, רֹאשׁ הַנֶּסֶר לִקְרַאת רֹאשׁ הַנֶּסֶר, שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל תִּקְרָה וְתִקְרָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַאֵיךְ.