רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ו · פסוק לד
וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת. כָּל אַחַת כְּדֵי חֲצִי רֹחַב הַפֶּתַח.
שְׁנֵי צְלָעִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: תְּרֵין צִירִין, צִיר הָעֶלְיוֹן, וְצִיר הַתַּחְתּוֹן.
גְּלִילִים. (תַּרְגּוּם:) סְגַלְגַּלִּין.
וּשְׁנֵי קְלָעִים. אַף זֶה מְתֻרְגָּם צִירִין, לְשׁוֹן קְלָעִים. אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, לְשׁוֹן כְּנִיסָה, שֶׁהוּא נִכְנָס בְּחוֹר הַמִּפְתָּן.