רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ו · פסוק א
בְּחֹדֶשׁ זִו. הוּא אִיָּר, דְּאִית בֵּהּ זִיוָא לְאִילָנָא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: זִיו נִיצָנַיָּא.
הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. לְמִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי נִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶחֳדָשִׁים.
לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה. מוּסַב עַל הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, רְבִיעִית לְמַלְכוּת שְׁלֹמֹה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ.