רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ה · פסוק יא
וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. כְּמַשְׁמָעוֹ.
אֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע. אַחִין הָיוּ, בְּנֵי זֶרַח בֶּן יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן (הָיוּ לְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים).
בְּנֵי מָחוֹל. הָיוּ יוֹדְעִים לְיַסֵּד מִזְמוֹרִים הָאֲמוּרִים בִּמְחוֹלוֹת שִׁיר, שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים עַל דּוּכָנָם מִזְמוֹרִים שֶׁיִּסְּדוּ בְסֵפֶר תְּהִלִּים: מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי; וּמַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי. מִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּפְסִיקְתָּא: מִכָּל הָאָדָם — זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן; אֵיתָן הָאֶזְרָחִי — זֶה אַבְרָהָם; הֵימָן — זֶה משֶׁה; וְכַלְכֹּל — זֶה יוֹסֵף; וְדַרְדַּע — זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר; מָחוֹל — שֶׁנִּמְחַל לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.