רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ד
פסוק א
מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁרָאוּ בְּחָכְמָתוֹ, שָׂמְחוּ כֻּלָּם בְּמַלְכוּתוֹ.
פסוק ג
סֹפְרִים. לִכְתֹּב דִּבְרֵי הַיָּמִים.
הַמַּזְכִּיר. אֵיזֶה מִשְׁפָּט בָּא לְפָנָיו רִאשׁוֹן, שֶׁיִּפְסְקֶנּוּ רִאשׁוֹן, כָּךְ שָׁמַעְתִּי.
פסוק ה
עַל הַנִּצָּבִים. שְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים הָיוּ, לְכַלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ.
פסוק ו
עַל הַמַּס. שֶׁהֶעֱלָה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס.
פסוק ז
וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ. כָּל סְעוּדָתוֹ, וּמַאֲכַל הַסּוּסִים, וְכָל צָרְכֵי הוֹצָאָה.
פסוק יא
נָפַת דֹּאר. (תַּרְגּוּם:) פַּלְכֵי דֹאר.
פסוק יג
חֶבֶל אַרְגֹּב. מְמֻנֶּה הָיָה עֲלֵיהֶם לִגְבּוֹת מַס הַמֶּלֶךְ, כִּי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ יֵשׁ לִגְבּוֹת יְצִיאוֹתָיו מִן הָעָם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל.
פסוק יט
וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. רַב וּשְׁמוּאֵל פְּלִיגֵי, חַד אָמַר: אֶחָד מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, הוּא עֲזַרְיָה בֶּן נָתָן הָאָמוּר לְמַעְלָה, וְחַד אָמַר: כְּנֶגֶד חֹדֶשׁ הָעִבּוּר.