רש"י על מלכים א· רש״י
פרק ג · פסוק ג
וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו. אַרְבַּע שָׁנִים, עַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל לִבְנוֹת הַבַּיִת, אֲבָל מִשֶּׁהִתְחִיל לִבְנוֹת, וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם, לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַפָּרָשִׁיּוֹת כְּתוּבוֹת כַּסֵּדֶר.
בַּבָּמוֹת הוּא מְזַבֵּחַ. בִּגְנוּתוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁשָּׁהָה אֶת בִּנְיַן הַבַּיִת אַרְבַּע שָׁנִים.