רש"י על מלאכי· רש״י
פרק ב · פסוק יז
בֶּאֱמׇרְכֶם כָּל עֹשֵׂה רָע וְגוֹ׳. אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. לְפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, וְצַדִּיקִים מְעֻנִּים וְנִכְשָׁלִים, אוֹמְרִים אַתֶּם בִּלְבַבְכֶם אַחַת מִשְּׁתֵּי דְרָכִים הַלָּלוּ: ״כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינָיו״, אוֹ אֵין דִּין וְאֵין דַּיָּן לִפָּרַע. וְכֵן פִּתְרוֹן לְשׁוֹן הַמִּקְרָא: ״כָּל עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינָיו״ – לְכָךְ הוּא מַצְלִיחַ אוֹתָם. ״אוֹ״ אִם אֵין זֹאת, ״אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט״ שֶׁאֵינוֹ נִפְרָע מֵהֶם.