רש"י על מיכה· רש״י
פרק ד · פסוק יד
עַתָּה תִּתְגּוֹדְדִי בַת גְּדוּד. עַתָּה בְּעֵת גְּזֵרָתָהּ הָרָעָה עַל הֶעָוֹן כִּי גָבַר, תִּתְגּוֹדְדִי בַּת גְּדוּד בַּת כַּשְׂדִּים, קִבְצִי גְדוּדִין כִּי עַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּצְלְחִי בַּגְּדוּד אֲשֶׁר שָׂם מָצוֹר עָלֵינוּ:
בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלֶּחִי. מִי גָרַם לָךְ לְהַצְלִיחַ אֶת אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל מַלְעִיבִים עַל נְבִיאֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם וּמַכִּים אוֹתָם עַל הַלֶּחִי. כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים, וְכֵן מָצִינוּ בִּפְסִיקְתָּא וְכֵן יְשַׁעְיָה הוּא אוֹמֵר (ישעיהו נ:ו) ״גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים״: