רש"י על מיכה· רש״י
פרק ד · פסוק ו
אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה. ״אַכְנִישׁ מְטַלְטְלַיָּא״ וְכֵן תַּרְגּוּם יוֹנָתָן, וְלִי נִרְאֶה לְשׁוֹן ׳מַרְפֵּא׳ כְּמוֹ ״וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ״ (מלכים ב ה):
וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי. וְאוֹתָם שֶׁהֲרֵעוֹתִי לָהֶם בַּעֲוֹנָם: