רש"י על מיכה· רש״י
פרק ג · פסוק ג
שְׁאֵר עַמִּי. בְּשַׂר עַמִּי:
וְאֶת עַצְמוֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ. פָּתְחוּ לְהוֹצִיא הַמֹּחַ, כְּמוֹ (שם יד) ״פִּצְחוּ רִנָּה״ פִּתְחוּ פֶּה בְּרִנָּה:
וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר. וּמְשַׁבְּרִים הָאֵבָרִים כַּאֲשֶׁר יִשְׁבְּרוּ הַנְּתָחִים הַנִּתָּנִים בַּסִּיר לְבַשֵּׁל. וּפָרְשׂוּ לְשׁוֹן ׳שֶׁבֶר׳ כְּמוֹ ״פָּרֹס לָרָעֵב״ (ישעיה נח) ״וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם״ (ירמיה טז) ״פֵּרְשָׂה צִיּוֹן״ (איכה א):
קַלָּחַת. קלדיי״רא בְּלַעַ״ז: