רש"י על מיכה· רש״י
פרק ב
פסוק א
וּפֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. כָּל הַלַּיְלָה גּוֹמְרִים בְּלִבָּם אֵיךְ יַעֲשׂוּ הָרָעָה לַבֹּקֶר:
פסוק ב
וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ. מוּסָב עַל וְחָמְדוּ חוֹמְדִים בָּתִּים:
וְנָשָׂאוּ. כְּמוֹ ׳וְלָקְחוּ׳:
פסוק ג
וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה. ״וְלָא תַּהֲכוּן בְּקוֹמָה זְקוּפָה״:
פסוק ד
וְנָהָה נְהִי נִהְיָה. וְנָהָה לְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ וְעָשָׂה וּפָנָה. וְנָהָה הַמְּקוֹנֵן וְאָמַר נְהִי נִהְיָה בָּעוֹלָם וּמַהוּ הַנְּהִי אֲשֶׁר נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ אוֹיְבֵינוּ שְׁדָדוּנוּ. וְלָשׁוֹן נְשַׁדֻּנוּ שֶׁכָּתַב בּוֹ נוּ״ן בִּתְחִלָּה וְלֹא כָתַב שַׁדּוּנוּ, מִפְּנֵי שֶׁבָּא לְשַׁמֵּשׁ שְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת, לְשׁוֹן נִפְעַלְנוּ וְלָשׁוֹן פְּעַלְנוּ. אִלּוּ כָּתַב נִשְׁדַּנוּ הָיָה הַלָּשׁוֹן מוּסָב עַל הַנִּשְׁדָּדִים וְלֹא אֶל הַשּׁוֹדְדִים, וְאִם כָּתַב שַׁדּוּנוּ הָיָה מוּסָב אֶל הַשּׁוֹדְדִים וְלֹא לַנִּשְׁדָּדִים, עַכְשָׁיו מוּסָב לִשְׁנֵיהֶם נְתָנָנוּ בְּיַד אֲשֶׁר שַׁדּוּנוּ וּבְלַעַ״ז שומי״ר דימשטיור״א נשו״ט. דָּבָר אַחֵר נְשַׁדֻּנוּ אֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁשְּׁדָדוּנוּ:
חֵלֶק עַמִּי יָמִיר. נַחֲלַת חֵלֶק עַמִּי נֶחְלַף לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק. אֵיךְ יָסוּר אֵלַי עוֹד לְהָשִׁיב לָנוּ שְׂדוֹתֵינוּ אֲשֶׁר יְחַלֵּק אוֹתָם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַזֶּה לוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְשׁוֹבְבָם עוֹד לִי. כָּל אֵלֶּה דִּבְרֵי הַמְּקוֹנֵן וְנוֹשֵׂא הַמָּשָׁל. אֵיךְ יָמִישׁ לִי קומ״א שדיטורנר״א אמו״י כְּמוֹ סוּרָה אֵלַי וַיָּסַר אֵלָיו:
פסוק ה
מַשְׁלִיךְ חֶבֶל. חוֹלֵק נַחֲלָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְחַלֵּק נַחֲלָה בְּחֶבֶל הַמִּדָּה:
פסוק ו
אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן. אַל תִּנָּבְאוּ לְהוֹכִיחָם לָכֶם הַנְּבִיאִים אֲנִי אוֹמֵר אֲשֶׁר תַּטִּיפוּ תָּמִיד:
לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת. פֶּן יַשִּׂיגוּן אֶתְכֶם כְּלִימוֹת מֵאִתָּם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט:ח) ״אַל תּוֹכַח לֵץ״, כָּל טִיף לְשׁוֹן ׳נְבוּאָה׳ כְּמוֹ (עמוס ז:טז) ״וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק״, (יחזקאל כא:ב) ״וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם״:
פסוק ז
הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב. הֲזֹאת יֹאמְרוּ בֵּית יַעֲקֹב כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר נְבִיאַי מִתְנַבְּאִים לָהֶם:
הֲקָצַר רוּחַ ה׳. שֶׁמָּא אֵין יְכֹלֶת עַתָּה לְפָנָיו לְהֵיטִיב וְאֵין רוּחוֹ רְחָבָה עָלָיו לְטוֹב כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים:
אִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו. כְּלוֹמַר לְהָרַע:
הֲלֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ. אֲנִי לֹא קָצְרָה רוּחִי וְלֹא אֵלֶּה מַעֲלָלַי זוּלָתִי לָרְשָׁעִים אַךְ אֶת הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ הֵיטֵב אֵיטִיב לוֹ:
פסוק ח
וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם. הַמִּקְרָא מְחֻבָּר לְשֶׁל מַעְלָה הֵימֶנּוּ אֲנִי טוֹב וּמֵטִיב אֲנִי וְאֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לְמוּלוֹ וּבַעֲבוּרוֹ עַמִּי אוֹתוֹ יְקוֹמֵם לְאוֹיֵב לוֹ:
מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁיטוּן. כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אַתֶּם גּוֹזְלִים הַשַּׂלְמָה וּלְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת וּמַפְשִׁיטִים מֵעַל כָּל הָעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ:
מֵעוֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה. מִמַּה שֶׁהָיוּ סְבוּרִין לִהְיוֹת עוֹבְרִין בֶּטַח, הֵם נֶהֶפְכוּ לִהְיוֹת שׁוּבֵי מִלְחָמָה כִּבְנֵי אָדָם הַשָּׁבִים מִן הַמִּלְחָמָה חַסְרֵי מִבְּגָדִים וּמָזוֹן שֶׁלָּקְחוּ אוֹיְבֵיהֶם מַה שֶּׁעֲלֵיהֶם, שׁוּבֵי כְּמוֹ (ירמיהו ב:כא) ״סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה״ (צפניה ג) ״נוּגֵי מִמּוֹעֵד״:
פסוק ט
נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ. שֶׁאַתֶּם הוֹרְגִים אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן יוֹשְׁבוֹת אַלְמָנוֹת, אוֹ לְפִי שֶׁאַתֶּם נוֹטְלִין אֶת מָמוֹן בַּעֲלֵיהֶם וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצִירִים וְאֵין מְשַׂמְּחִין אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן:
תִּקְחוּ הֲדָרִי. הֲדַר הוֹד וְעֹשֶׁר שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם:
פסוק י
קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה. קוּמוּ וּגְלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי לֹא כְּדֶרֶךְ זוֹ נְתַתִּיהָ לָכֶם לִמְנוּחָה:
בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ. כִּי לְמַעַן טַמֵּא אוֹתָהּ הִיא עוֹשָׂה חֲבוּרַת חֶבְלֵי רְשָׁעִים, תְּחַבֵּל לְשׁוֹן ׳אֲגֻדּוֹת׳ כְּמוֹ (שמואל א י:ה) ״חֶבֶל נְבִיאִים״ (תהלים קיט:סא) ״חֶבְלֵי רְשָׁעִים״ וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִסְתַּיְּעִין עֲלָהּ״, לְשׁוֹן ׳סִיעָה׳:
וְחֶבֶל נִמְרָץ. וּבְעֵת אֲגֻדָּתָם כְּבָר נוֹעֲצוּ בֵּינֵיהֶם וּפֵרְשׁוּ לָמָּה הֵם מִתְחַבְּרִים:
נִמְרָץ. דָּבָר מְפֹרָשׁ בָּאֵר הֵיטֵב כְּמוֹ (איוב ו:כה) ״מַה נִּמְרְצוּ אִמְרֵי״ ״מַה יַּמְרִיצְךָ״ (שם טז) ״קְלָלָה נִמְרֶצֶת״ (מלכים א ב):
פסוק יא
לוּ אִישׁ הוֹלֵךְ רוּחַ. לוּ מוֹצְאִים אִישׁ הוֹלֵךְ רוּחַ אִישׁ שֶׁקֶר מִתְנַבֵּא לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּכְּרוּ בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר הוּא יִהְיֶה נָבִיא מְקֻבָּל לָעָם הַזֶּה:
פסוק יב
אָסֹף אֶאֱסֹף. עוֹד יָמִים בָּאִים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם:
כְּצֹאן בָּצְרָה. כְּצֹאן רַבָּה הַנְּתוּנָה בְּמִבְצְרֵי גִּדְרוֹת צֹאן:
בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּעֶדְרָא בְּגוֹ דִּירָא״, מָקוֹם שֶׁהוּא מִתְנַהֵג שָׁם וְכֵן (ישעיה ה) ״וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם״:
תְּהִימֶנָה מֵאָדָם. תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הוֹמִיּוֹת מֵרֹב אָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ:
פסוק יג
עָלָה הַפֹּרֵץ. מוֹשִׁיעָם הַפּוֹרֵץ גִּדְרַת סִירִים וּמְסוּכוֹת חֲדָקִים לְיַשֵּׁר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ: