רש"י על מיכה· רש״י
פרק א · פסוק יא
עִבְרִי לָכֶם. הִתְחִיל בִּלְשׁוֹן יְחִידוּת נְקֵבָה כִּמְדַבֵּר אֶל כְּנֵסִיָּה הָעִיר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר כֻּלָּם בְּשֵׁם כְּנֵסִיָּה אַחַת וְאָמַר לָכֶם כִּמְדַבֵּר אֶל הָרַבִּים שֶׁהֲרֵי לָרַבִּים הוּא אוֹמֵר:
יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר. שֵׁם הָעִיר:
עֶרְיָה בֹשֶׁת. גְּלוּיָה בֵּית הַבֹּשֶׁת כַּאֲשֶׁר נִקְרֵאת שָׁפִיר שֶׁהוּא שֵׁם נֵפֶל הַיּוֹצֵא מֵרַחְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה:
לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן. ״לָא יִפְּקוּן מְשֵׁזְבִין יָתְבֵי צַאֲנָן״:
מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ. הַמִּסְפֵּד שֶׁגְּרַמְתֶּם לַנִּגְזָלִים שֶׁאַתֶּם גּוֹזְלִים נַחֲלָתוֹ כְּדֵי לְהַגִּישׁ בַּיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְּשָׂדֶה זֶה אֵצֶל זֶה, הוּא יִקַּח מִכֶּם עֲמָדְתוֹ מַעֲמַד הַבִּנְיָנִים שֶׁבְּנִיתֶם וְהֶעֱמַדְתֶּם עַל נַחֲלָתָם, בֵּית הָאֵצֶל איוטמנ״ט בְּלַעַ״ז: