רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק סו · פסוק ה
הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ. הַצַּדִּיקִים הַמְמַהֲרִים בַּחֲרָדָה לְהִתְקָרֵב אֶל דְּבָרָיו:
אָמְרוּ אֲחֵיכֶם. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ אֲחֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם. אֲשֶׁר אָמְרוּ לָכֶם ״סוּרוּ טָמֵא״ (איכה ד:טו):
שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם. הָאוֹמְרִים ״קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי״ (ישעיהו סה:ה). לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה׳. בִּגְדֻלָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְכַּבֵּד, שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים לוֹ יוֹתֵר מִכֶּם:
וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ. הַנָּבִיא אוֹמֵר: אֲבָל לֹא כֵן הוּא כְּדִבְרֵיהֶם, כִּי בְשִׂמְחַתְכֶם נִרְאֶה וְהֵם יֵבֹשׁוּ. לָמָּה? כִּי קוֹל שָׁאוֹן שֶׁלָּהֶם בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ בְּעִירוֹ, וְקוֹל יוֹצֵא מֵהֵיכָלוֹ וּמְקַטְרֵג עַל מַחֲרִיבָיו, וְאַחֲרֵי כֵן קוֹל ה׳ מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו: