רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק נח · פסוק ב
וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם״ (תהלים עח:לו):
וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן. חֲפֵצִים לִשְׁאוֹל הוֹרָאוֹת לַחֲכָמִים, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְקַיְּמָם:
כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וגו׳. כָּךְ שׁוֹאֲלִים אוֹתִי תָּמִיד מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְאֵין דַּעְתָּם לְקַיְּמָם. וּכְשֶׁהֵן צָמִים וְאֵין נַעֲנִין, אוֹמְרִים: לָמָּה צַמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ? וַאֲנִי אוֹמֵר: הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ – כָּל חֶפְצֵי צָרְכֵיכֶם אַתֶּם עֲמֵלִים לִמְצוֹא, וְאַף בְּגָזֵל וְחָמָס: