רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מט · פסוק יא
וְשַׂמְתִּי כָל הָרַי לַדָּרֶךְ. כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר (ישעיהו לג:ח) עַל יְדֵי חֻרְבָּנָהּ ״שָׁבַת עוֹבֵר אֹרַח״, עַכְשָׁיו יָשׁוּבוּ וְיֵלְכוּ בּוֹ עוֹבְרִים וְשָׁבִים:
וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּן. כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר (ישעיהו לג:ח) ״נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת״, נִתְקַלְקְלוּ מֵאֵין מְתַקֵּן אוֹתָם, עַכְשָׁיו וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּן – יְתַקְּנוּ קִלְקוּל הַדְּרָכִים וְיַגְבִּיהַ אוֹתָם כַּמִשְׁפָּט בְּחִלּוּקֵי אֲבָנִים וְעָפָר: