רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מז · פסוק ב
קְחִי רֵחַיִם. הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּלוֹמַר: הִשְׁתַּעְבְּדִי מֵעַתָּה לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרַס. דָּבָר אַחֵר: וְטַחֲנִי קָמַח לְצֵדָה לְדֶרֶךְ גָּלוּתֵךְ:
גַּלִּי צַמָּתֵךְ. זְרוֹעֵךְ וְשׁוֹקַיִךְ, דָּבָר הַמְצֻמָּת וְקָשׁוּר וּמְכֻסֶּה:
חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל. גַּלִּי הַשְּׁבִילִים מִן הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם תֵּצְאִי בַּגּוֹלָה. אוֹ גַּלִּי שׁוֹקֵךְ וְעִבְרִי נְהָרוֹת: