רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מב · פסוק כה
וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיִקְחוּ מוּסָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (צפניה ג:ו): ״הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי וְגוֹ׳״:
וְלֹא יָדָע. יוֹדֵעַ הוּא, אֶלָּא שֶׁדָּשׁ בְּעָקֵב; לֹא חָשׁ לְהָבִין זֹאת וְלָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ:
וַתִּבְעַר בּוֹ. אַחַר פֻּרְעָנוּת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁמִּסָּבִיב, בָּעֲרָה בְּעַצְמוֹ: