רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מב · פסוק יא
יִשְׂאוּ מִדְבָּר. קוֹל בְּשִׁיר:
חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר. (מוּסָב עַל יִשְׂאוּ) מִדְבַּר קֵדָר, שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בּאֳהָלִים, יִשְׂאוּ קוֹל וְיָרֹנּוּ (כְּמוֹ ״וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קֵדָר״), בְּמִדְבַּר קֵדָר שֶׁהֵם דָּרִים עַתָּה בְּאָהֳלֵיהֶם יִהְיוּ עָרִים וַחֲצֵרִים קְבוּעִים:
יֹשְׁבֵי סֶלַע. הַמֵּתִים שֶׁיִּחְיוּ (בראשית רבה יג ו); כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. ״מֵרֵישׁ טוּרִיָּא יְרִימוּן קָלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן):