רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מ · פסוק כז
לָמָּה תֹאמַר עַמִּי יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר בַּגָּלוּת:
נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה׳. הֶעְלִים מִנֶּגֶד עֵינָיו כָּל מַה שֶּׁעֲבַדְנוּהוּ, וְהִמְשִׁיל עָלֵינוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ:
וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר. הֶעֱבִיר מִלְּפָנָיו מִשְׁפַּט הַגְּמוּל הַטּוֹב, שֶׁהָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ: