רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מ · פסוק יד
אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נוֹעָץ, כְּמוֹ שֶׁנּוֹעָץ עִם הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״וַה׳ אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וגו׳״ (בראשית יח:יז):
וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט. אֶת מִי מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת עָשָׂה כֵּן, שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאַבְרָהָם, שֶׁנָּתַן לֵב לְהַכִּירוֹ מֵאֵלָיו וּלְהָבִין בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי״ (בראשית כו:ה), וְאוֹמֵר ״לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וגו׳״ (בראשית יח:יט), וְכִלְיוֹתָיו הָיוּ נוֹבְעוֹת חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי״ (תהלים טז:ז). (אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ. הָאִישׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֵן כָּל גּוֹיִם לְפָנָיו כְּמַר מִדְּלִי וְאֵיךְ יְלַמְּדוּ לוֹ):