רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק מ · פסוק יב
מִי מָדַד וְגוֹ׳. כָּל זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִשְׁמוֹר הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ:
בְּשָׁעֳלוֹ. בַּהֲלִיכָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״דָּרַכְתָּ בְיָם סוּסֶיךָ״ (חבקוק ג:טו). בְּשָׁעֳלוֹ כְּמוֹ ״בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים״ (במדבר כב:כד) – שְׁבִיל. דָּבָר אַחֵר: ׳שַׁעַל׳ שֵׁם כְּלִי הוּא, וְכֵן ״בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים״ (יחזקאל יג:יט):
תִּכֵּן. אמולאי״ר בלע״ז, לְשׁוֹן מִדָּה וּמִנְיָן, כְּמוֹ ״וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ״ (שמות ה:יח):
וְכָל בַּשָּׁלִישׁ. וּמָדַד בִּשְׁלִישִׁיּוֹת: שְׁלִישׁ מִדְבָּר, שְׁלִישׁ יִשּׁוּב, שְׁלִישׁ יַמִּים וּנְהָרוֹת. לָשׁוֹן אַחֵר: בַּשָּׁלִישׁ מִגּוּדָל וְעַד אַמָּה, שְׁלִישִׁי לָאֶצְבָּעוֹת. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא שֵׁם כְּלִי, וְכֵן ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״ (תהלים פ:ו):
וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים. הַכֹּל לְפִי הָאָרֶץ: הַר כָּבֵד תָּקַע בְּאֶרֶץ קָשָׁה, וְהַקַּלִּים בְּאֶרֶץ רַכָּה: