רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לז · פסוק לח
בֵּית נִסְרֹךְ. נֶסֶר מִתֵּיבָתוֹ שֶׁל נֹחַ, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צו א):
הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. שֶׁאָמַר: ״אִם תַּצִּיל אוֹתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי בְּנֵי מַלְכוּתִי, שֶׁהֵבֵאתִי בְּנֵיהֶם כָּאן וּמֵתוּ, אַקְרִיב שְׁנֵי בָּנַי לְפָנֶיךָ״. עָמְדוּ וַהֲרָגוּהוּ: