רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לז · פסוק יח
אָמְנָם ה׳. אֱמֶת הוּא כִּי הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר:
אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת וְאֶת אַרְצָם. הָאֲרָצוֹת – רָאשֵׁי הַמְּדִינוֹת, וְאֶת אֶרֶץ הַסְּמוּכָה לָהֶם. עָרֵי הַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר הֵנָּם רֹאשׁ לַמְּדִינוֹת קוֹרֵא ׳אֲרָצוֹת׳, וּשְׁאָר הַמְּחוֹזוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם קוֹרֵא ׳אַרְצָם׳. וּבְסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב יט:יז) כָּתוּב ״אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם״, וְלָשׁוֹן אֶחָד הוּא: