רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לז · פסוק ט
וַיִּשְׁמַע. מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
עַל תִּרְהָקָה. לֵאמֹר יָצָא תִּרְהָקָה לְהִלָּחֵם אִתָּךְ:
וַיִּשְׁמַע וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים. אֵין ׳וַיִּשְׁמַע׳ הַשֵּׁנִי כְּמוֹ ׳וַיִּשְׁמַע׳ הָרִאשׁוֹן: הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן ׳שְׁמוּעָה׳, וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן ׳קַבָּלָה׳. קִבֵּל דִּבְרֵי הַשְּׁלוּחִים וַיִּיטְבוּ בְּעֵינָיו לָתֵת לֵב לְהִסְתַּלֵּק מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם, לְהִלָּחֵם תְּחִלָּה עִם כּוּשׁ:
וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ. לְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי, אֶלָּא עַל מְנָת לָשׁוּב: