רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לו · פסוק יא
כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ. מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לָשׁוֹן. שׁוֹמְעִים – איטנדנ״ט בלע״ז:
וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית. שֶׁכָּל הָעָם מַכִּירִים בְּלָשׁוֹן יְהוּדִית, וְהֵם מִתְפַּחֲדִים מִדְּבָרֶיךָ. (לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּה״ (ישעיהו לו:ד), (סָבְרוּ) שֶׁלֹּא בָּא לְהַפְחִיד הָעָם. וְרַבְשָׁקֵה יִשְׂרָאֵל מוּמָר הָיָה, כִּסְבוּרִים הֵם אַף שֶׁמִּצְוַת רַבּוֹ עַל רַבְשָׁקֵה, אֲבָל לִבּוֹ נִמְשָׁךְ לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִכָּמְרוּ נִחוּמָיו):