רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לו · פסוק ה
אָמַרְתִּי. עַד הֵנָּה אַךְ דִּבְרֵי שְׂפָתַיִם הוּא בְּפִיו לֵאמֹר: ״לֹא אֶעֱבֹד לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר״, וּמִשֶּׁיִּרְאֶה שֶׁאֶעֱלֶה עָלָיו לְצָבָא יַחֲזֹר בּוֹ; עַכְשָׁיו הֲרֵי עָלִיתִי, מֵעַתָּה אוֹ יַעַבְדֵנִי, אוֹ צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּשׁ עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה:
עַתָּה. שֶׁבָּא הָעֵת, אֱמוֹר נָא עַל מִי בָטַחְתָּ לִמְרוֹד בִּי: