רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לג · פסוק כא
כִּי אִם שָׁם. כִּי אִם מוּסָב עַל בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו וְעַל בַּל יִנָּתֵקוּ, הָרָעָה לֹא תִהְיֶה, כִּי אִם הַטּוֹבָה. ה׳ יִהְיֶה שָׁם אַדִּיר לָנוּ, וְהָעִיר תִּהְיֶה מְקוֹם נְהָרִים יְאוֹרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז:ד): ״וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִירֵנִי נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבוֹר״, וְכֵן נִבָּא יוֹאֵל ״וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא״ (יואל ד:יח), וְהוּא הַנַּחַל שֶׁיְּהֵא מִתְגַּבֵּר וְהוֹלֵךְ:
אֳנִי שַׁיִט. אֳנִיָּה הַשָּׁטָה בַּמַּיִם:
וְצִי אַדִּיר. ״וּבוּרְנִי רַבְּתָא״ (תרגום יונתן)׃