רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לג · פסוק ו
וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וגו׳. וְהָיָה לְחֹסֶן יְשׁוּעוֹת וּלְחָכְמָה וָדָעַת אֶת אֲשֶׁר תַּאֲמִין לְבוֹרְאָךְ עִתִּים שֶׁקָּבַע לָךְ לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׂרוֹת בְּעֵת הַפְרָשָׁתָן, לְלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה בְּעִתָּם, לְקַיֵּם שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת בְּעִתָּם. דָּבָר אַחֵר אֱמוּנַת עִתֶּךָ, אֶת שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִתִּים שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ וְצִפִּיתָ לִישׁוּעָה תִּהְיֶה לְךָ לְחֹסֶן:
יִרְאַת ה׳. שֶׁתִּירָא מִלְּפָנָיו, הִיא אוֹצָר טוֹב לְהִפָּתַח לְךָ מֵאִתּוֹ עַל יָדָהּ: