רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לג · פסוק ד
וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם. זֶה מוּסָב עַל ״כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ״ (ישעיהו לג:א). וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם – אַתֶּם הַבּוֹגְדִים אֶת עַמִּי, בְּבֹא פְּקֻדַּתְכֶם יָבֹזּוּ אֶתְכֶם שְׁאֵרִית עַמִּי, וְיַאַסְפוּ שְׁלַלְכֶם כַּאֲסִיפַת חָסִיל, שֶׁאוֹסֵף לוֹ תְּבוּאָה בַּקַּיִץ, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַף כָּאן יָבֹזּוּ אִישׁ לוֹ:
כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק. כְּקוֹל נַהַם מַיִם הַנֶּאֱסָפִים וְנוֹפְלִין בַּגֵּבִים בְּנַהַם, כֵּן יִנְהֲמוּ הַבָּאִים לִשְׁלוֹל וְלָבֹז. מַשַּׁק לְשׁוֹן ׳נַהַם׳, כְּמוֹ (משלי כח:טו) ״אֲרִי נוֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק״, וְכֵן ״מִמְשַׁק חָרוּל״ (צפניה ב:ט) – כְּשֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּחֲרוּלִים וְהֵם מַכִּים זֶה עַל זֶה נוֹתְנִים קוֹל, וְכֵן ״בָּעִיר יְשֹׁקּוּ״ (יואל ב:ט):
גֵּבִים. כְּמוֹ ״לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא״ (ישעיהו ל:יד), וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צד ב) בְּבִזַּת אֻכְלוּסֵי סַנְחֵרִיב: