רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לא · פסוק ב
וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר. אֲשֶׁר אָמַר ״וְהֶשִׁיבְךָ ה׳ מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת״ (דברים כח:סח), מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (שם) ״לֹא תוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתָהּ״, וְאַתָּה הָלַכְתָּ מִדַּעְתְּךָ, סוֹפְךָ לֵילֵךְ בְּגָלוּת עַל כָּרְחֲךָ:
וְקָם. עַל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁהֵם בֵּית מְרֵעִים, וְעַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר הֵם לָהֶם לְעֶזְרָה: