רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כח · פסוק כ
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ. כִּי אָבִיא עֲלֵיכֶם שׂוֹנֵא דּוֹחֵק אֶתְכֶם, אֲשֶׁר לֹא תוּכְלוּ לְהַסְפִּיק עֲבוֹדָתוֹ, כְּשֶׁיַּצִּיעַ מַצָּעוֹ עֲלֵיכֶם יִקְצַר לוֹ מֵהִשְׂתָּרֵעַ הַשּׁוֹכֵב עָלָיו:
מֵהִשְׂתָּרֵעַ. מִהִשְׁתַּטֵּחַ לְהַאֲרִיךְ אֵיבָרָיו, אישטנדליי״ר בלע״ז:
וְהַמַּסֵּכָה צָרָה. הַנָּסִיךְ שֶׁיִּמְשׁוֹל עֲלֵיכֶם יִהְיֶה מְקוֹמְכֶם דָּחוּק לוֹ בְּהִתְכַּנְּסוֹ לְתוֹכוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (יומא טב) עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִכְנִיס מְנַשֶּׁה לַהֵיכָל (דברי הימים ב לג:ז): קָצַר הַמַּצָּע הַזֶּה מֵהִשְׂתָּרֵעַ, מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים. וַאֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו לְפִי פְּשׁוּטוֹ, וּבְדֶרֶךְ זֶה תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְאַף מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ יֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל אֹפֶן הַדִּבּוּר, כְּלוֹמַר: לָמָּה אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם פֻּרְעָנוּת זוֹ? לְפִי שֶׁקָּצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ אֲנִי לְבַדִּי עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח:כז) ״הִנֵּה הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ״, וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַכְנִיסְכֶם מַסֵּכָה עִמִּי, כִּבְיָכוֹל צַר לָנוּ הַמָּקוֹם: