רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כח · פסוק א
שִׁכּוֹרֵי אֶפְרַיִם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּכְּרִין בְּיַיִן טוֹב שֶׁל מְדִינַת פְּרוּגִיתָא, כִּדְאָמַר (שבת קמז ב): מַיָּא דְּדוֹרְמַסְקִית וְחַמְרָא דִּפְרוּגִיתָא קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ. וּמַצַּב מַטַּע תִּפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה צִיץ הַפֶּרַח שֶׁלּוֹ נוֹבֵל. הֵם תְּאֵנִים הַמְקֻלְקָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּבְרָכוֹת (ברכות מ ב) עַל הַנּוֹבְלוֹת, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּשׁוּלֵי כַּמְרָא, וְצִיץ נֵץ, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן (במדבר יז:כג) ״וַיָּצֵץ צִיץ״ – ״וְאָנֵץ נֵץ״:
אֲשֶׁר נְטוּעִים עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים. הִיא כִּנֶּרֶת, שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ מְתוּקִים, וְשָׁם הֵם הוֹלְמִים עַצְמָן בְּיָיִן:
הֲלוּמֵי יָיִן. ״כְּתוּשֵׁי חֲמַר״. וְיֵשׁ עוֹד לִפְתּוֹר צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל וְגוֹ׳: צְבִי הַתִּפְאֶרֶת שֶׁעַל רֹאשׁ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, הַמְּשׁוּחִין בְּגֵאוּת רָאשֵׁי שְׁמָנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו:ו) ״רֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ״. גֵּיא לְשׁוֹן ׳גַּאֲוָה׳, כְּמוֹ (ישעיהו טז:ו) ״מוֹאָב גֵּיא מְאֹד״ (וְאוֹתוֹ הַצִּיץ כְּצִיצַת נוֹבֵל תִּהְיֶה). הֲלוּמֵי יָיִן. כָּךְ קוֹרְאָן עַל שֵׁם שִׁכְרוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו:ו) ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן״: