רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כז · פסוק א
עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְגוֹ׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַל מַלְכָּא דְּאִתְרַבְּרַב כְּפַרְעֹה מַלְכָּא קַדְמָאָה וְעַל מַלְכָּא דְּאִתְגָּאֵי כְּסַנְחֵרִב מַלְכָּא תְּנִינָא״. ׳בָּרִחַ׳ לְשׁוֹן ׳פָּשׁוּט׳ כַּבְּרִיחַ הַזֶּה, לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן:
עֲקַלָּתוֹן. לְשׁוֹן כָּפוּל, לְפִי שֶׁהוּא שֵׁנִי. וְאוֹמֵר אֲנִי: לְפִי שֶׁאֵלּוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת חֲשׁוּבוֹת, מִצְרַיִם וְאַשּׁוּר וֶאֱדוֹם, לְכָךְ אָמַר עַל אֵלּוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן ״וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ישעיהו כז:יג):
לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ. הוּא מִצְרָיִם:
לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן. הוּא אַשּׁוּר:
וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם. הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּלֵב יַמִּים, וְכֵן כִּתִּיִּים קְרוּיִים אִיֵּי הַיָּם: