רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כד · פסוק כב
וְאֻסְּפוּ. הָעַכּוּ״ם אֲסֵפָה, שֶׁהוּא לְרָעָתָם, לְהַכְנִיס אַסִּיר אֶל בּוֹר הַמּוּכָן לוֹ, מְחֻיָּבֵי גֵּיהִנֹּם לַגֵּיהִנֹּם:
וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר. הֵם שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנֹּם:
וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ. עֲוֹנוֹת יָמִים רַבִּים יִפָּקְדוּ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקָּלִירִי (בסלוק של יוצר דפרשת זכור): ״לְרֹב יָמִים לְהִמָּנוֹת, לַחְשׁוֹב לָהֶם חֶשְׁבּוֹנוֹת״: