רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כד · פסוק א
הִנֵּה ה׳ בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ. הֲרֵי נְבוּאָה זוֹ פֻּרְעָנוּת לְיִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁנִּבָּא לָהֶם נֶחָמָה זוֹ, וְהֵם עֲתִידִים לִרְאוֹת לְפָנֶיהָ צָרָה רַבָּה, לְכָךְ אָמַר לָהֶם: ״לֹא לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר שֶׁתִּירָשׁוּהָ, כִּי הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹקֵק וּבוֹלֵק אֶתְכֶם, וְהַנּוֹתָרִים מִכֶּם לְיוֹם הַגְּאוּלָּה ״הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ״״ (ישעיהו כד:יד), זֶהוּ סוֹף הָעִנְיָן, וְלָהֶם נִבֵּאתִי הַנְּבוּאָה הַטּוֹבָה:
בּוֹקֵק. מְרוֹקֵן:
וּבוֹלְקָהּ. מַחֲרִיבָהּ:
וְעִוָּה פָנֶיהָ. וְהִבְהִיל חֲשׁוּבֶיהָ. עִוָּה לְשׁוֹן ״נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמוֹעַ״ (ישעיהו כא:ג):