רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כב · פסוק ו
נָשָׂא אַשְׁפָּה. אַשְׁפּוֹת חִצִּים, קויבר״ץ בלע״ז:
וְקִיר עֵרָה מָגֵן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְעַל שׁוּר דְּבָקוּ תְּרִיסִין״, וְהוּא כְּמוֹ ״עָרוֹת עַל יְאוֹר״ (ישעיהו יט:ז), ״וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן״ (תהלים לז:לה). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ וְקִיר עֵרָה מָגֵן: ׳קִיר׳ שֵׁם הָעִיר, כְּמוֹ ״וַיַּגְלֶה קִירָה״ (מלכים ב טז:ט), בְּנֵי אוֹתָהּ מְדִינָה גִּלּוּ מָגִנֵּיהֶם עַל יְרוּשָׁלַיִם: