רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק כא · פסוק ח
וַיִּקְרָא אַרְיֵה. הוּא חֲבַקּוּק, ׳אַרְיֵה׳ בְּגִימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן ׳חֲבַקּוּק׳; יְשַׁעְיָה נִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד חֲבַקּוּק לְהִתְפַּלֵּל עַל זֹאת וְלוֹמַר כֵּן:
עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי. ה׳ אֱלֹהַי, עַל מִצְפֶּה אָנֹכִי עוֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם לְהוֹדִיעֵנִי עַל זֹאת: