רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יט · פסוק יז
וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַנּוֹתָרִים בְּמִצְרַיִם מִשְּׁבִי סַנְחֵרִיב אֶת מַפַּלְתּוֹ, שֶׁיִּפּוֹל בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בְּלֹא שׁוּם מִלְחֲמוֹת זְרוֹעַ בָּשָׂר, יֵדְעוּ כִּי יֵשׁ שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם חָזָק, וְיִירָאוּ וְיִפְחֲדוּ מִפְּנֵי אַדְמַת יְהוּדָה:
חָגָּא. לְשׁוֹן שֶׁבֶר, וְאֵימָה וָפַחַד, לְשׁוֹן ״יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר״ (תהלים קז:כז), וְכֵן ״חַגְוֵי הַסֶּלַע״ (שיר השירים ב:יד):
מִפְּנֵי עֲצַת ה׳ צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו. לְהַפִּילוֹ בְּיַד סַנְחֵרִיב, וִיהוּדָה יִמָּלֵט מִיָּדוֹ: