רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יט · פסוק י
וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר. אישקלוש״א בלע״ז, כְּמוֹ (בראשית ח:ב) ״וַיִּסָּכְרוּ מַעַיְנוֹת תְּהוֹם״, שֶׁסּוֹכְרִים הַמַּיִם הַיּוֹצְאִין חוּץ לִשְׂפַת הַנָּהָר וּמִתְפַּשְּׁטִים, וְנַעֲשִׂים אֲגַם מַיִם הַנִּקְוִים וְעוֹמְדִין בִּמְקוֹמָן, וְרָבִים שָׁם דָּגִים. וְאָמַר הַנָּבִיא שֶׁיִּהְיוּ יְסוֹדוֹת חֲפִירוֹתֵיהֶן מְדֻכָּאִים, וְיִפְּלוּ אַגְמֵי הַשֶּׂכֶר שֶׁעָשׂוּ:
אַגְמֵי נָפֶשׁ. אַגְמֵי שֶׁבֶת לָשׁוֹן ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״ (שמות לא:יז), שֶׁמֵּי הָאֲגַמִּים נוֹחִים וְעוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״דַּהֲווֹ עָבְדִין סוּכְרָא וְכָנְשִׁין מַיָּא, גְּבַר לְנַפְשֵׁיהּ״: