רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יט · פסוק א
רֹכֵב עַל עָב קַל. מְהֵרָה לִשְׁלֹחַ קַל מְהֵרָה גְּזֵרַת דְּבָרוֹ לִפָּרַע מִמִּצְרַיִם:
וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו. לֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת עַמָּם מִיַּד שְׁלוּחָיו שֶׁל אַשּׁוּר. וְזֶה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא פֻּרְעָנוּת מִצְרַיִם בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, מַה שֶׁלֹּא אָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לִשְׁאָר אֻמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם לְמוּדִים לִלְקוֹת בַּמִּדָּה הַזֹּאת: ״וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (שמות יב:יב), ״וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם״ (שם), וְדֶרֶךְ אֶרֶץ מְיָרְאִין אֶת הָאָדָם בְּמַכָּה שֶׁכְּבָר לָקָה בָּהּ: