רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יח · פסוק ה
כִּי לִפְנֵי. בִּשּׁוּל קְצִירוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְשֶׁל גּוֹג, טֶרֶם תִּמָּלֵא תַּאֲוָתוֹ וּסְבָרוֹ שֶׁהוּא זוֹמֵם לְכַלּוֹת אֶת אֶחָיו:
כְּתָם פֶּרַח. שֶׁלּוֹ, וְיִקְרַב לְהִתְבַּשֵּׁל תְּבוּאָה בִּמְלִילוֹתֶיהָ, וְלִהְיוֹת פַּגֵּי נִצָּה שֶׁל גַּפְנָהּ בֹּסֶר וְגוֹמֵל, נִגְמָל לִהְיוֹת גַּסִּים כְּפוֹל הַלָּבָן (ברכות לו ב), הוּא בֹּסֶר הוּא גֵּרוּעַ:
וְכָרַת. הַכּוֹרֵת אֶת זַלְזַלֵּי הַגֶּפֶן, הֵם הַזְּמוֹרוֹת וְהַשָּׂרִיגִים:
בַּמַּזְמֵרוֹת. שרפ״ש בלע״ז:
וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת. הֵם עִקְּרֵי הַגְּפָנִים שֶׁקּוֹרִין ציפ״ש בלע״ז:
הֵתַז. כָּרַת וְקִצֵּץ, כְּלוֹמַר: יַהֲרֹג הַשָּׂרִים וְהַשַּׁלִּיטִים שֶׁל גּוֹג וַחֲיָלוֹתָיו וְעוֹזְרָיו: