רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יח · פסוק ב
לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים. לִרְאוֹת אִם אֱמֶת הוּא שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, אֲשֶׁר הוּא גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט אֶל עַם אֲשֶׁר הוּא הָיָה נוֹרָא בְּחֶזְקָתוֹ:
מִן הוּא וָהָלְאָה. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נִבְחַר לְעָם וָהָלְאָה:
גּוֹי קַו קָו. שֶׁנִּפְרַע בּוֹ בַּעֲוֹנוֹ מִדָּה בְּמִדָּה וְנִתַּן לִמְבוּסָה. דָּבָר אַחֵר: קַו קָו – לְשׁוֹן קִיא ״סְחִי וּמָאוֹס״ (איכה ג:מה):
נְהָרִים. מוֹשְׁלֵי כּוּשׁ וְנוֹף: