רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יב · פסוק א
וְאָמַרְתָּ. בִּרְאוֹתְךָ זֹאת:
אוֹדְךָ. כִּי אָנַפְתָּ בִּי וְהִגְלִיתַנִי, וְכִפֵּר גָּלוּתִי עָלַי; וְעַתָּה נִרְצָה עֲוֹנִי, וְיָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אוֹדְךָ ה׳ כִּי חָטָאתִי לָךְ, וְעַל כֵּן אָנַפְתָּ בִּי, וְלוּלֵי רַחֲמֶיךָ לֹא הָיִיתִי כְּדַאי לָשׁוּב אַפְּךָ וּלְנַחֲמֵנִי; וְהִנֵּה שָׁב אַפְּךָ מִמֶּנִּי: