רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק לד
וְנִקַּף. אַף זֶה לְשׁוֹן ׳קְצִיצָה׳, כְּמוֹ ״כְּנֹקֵף זַיִת״ (ישעיהו יז:ו), וְנִקַּף לְשׁוֹן ׳נִפְעַל׳:
סִבְכֵי הַיַּעַר. הַעֲנָפִים הַחֲשׁוּבִים וְהַגִּבּוֹרִים:
וְהַלְּבָנוֹן. עֳבִי יַעְרוֹ וְכַרְמִילוֹ, הֵן מַרְבִּית חֲיָלוֹתָיו:
בְּאַדִּיר יִפּוֹל. עַל יְדֵי מַלְאָךְ יִפּוֹלוּ. דָּבָר אַחֵר: בְּאַדִּיר – בִּזְכוּת חִזְקִיָּהוּ שֶׁהוּא אַדִּירָם וּמוֹשְׁלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ״ (ירמיהו ל:כא):